כתבתם ספר ילדים? האם כדאי לתרגם אותו?

אם כתבתם ספר ילדים, זה המדריך המושלם בשבילכם (כמובן אם אתם שוקלים לתרגם ולשווק אותו לעולם הרחב).

לאחרונה יש ריבוי בספרי ילדים. אני מקבלת לא פחות מעשרות ספרי ילדים לתרגום בחודש מאז קורונלה שלנו. אני מעריכה שהעודף זמן איכות עם הקטנטנים עושה את שלו ולכולנו צץ רעיון לספר נהדר. אפילו אני, הסנדלר, כתבתי ספר וכבר אינני הולכת יחפה.

אבל האם כדאי לתרגם אותו?

האמת לתחושתי היא כזו: לא כל ספר ילדים מתאים לתרגום.

ייתכן שאני יורה לעצמי פה ברגל, והרי הכי קל היה שהייתי כותבת לכם שכל אחד צריך ויכול לתרגם את הספר שלו, אבל זה פשוט לא נכון.

אז, אילו ספרים לא מתאימים לתרגום?

1. ספרים המתייחסים לנופי או תרבות ישראל - ספרים כאלה יצליחו בחול רק אם אתם משווקים אותם לקהל יהודי אמריקאי שרוצה שאיכשהו ילדיו יתוודעו לתרבות הישראלית. כמובן, משהו מהקסם של העברית הולך לאיבוד.

2. ספרים שיש בהם שטוזים או מילים מומצאות. זה אירוני שאני אומרת את זה כי הספר שלי למשל מורכב מהמון מילים מומצאות. שוב, כאן אנחנו נתקלים בעניין שלא הכל עובר בתרגום. אם כתבתם ספר שטוזים, כנראה שהמתרגם שלכם יצטרך כמעט לכתוב את הספר מחדש כדי שהוא איכשהו יעבוד באנגלית.

אז מה כן לתרגם?

ספרים עם אג'נדה בינלאומית, ספרים עם רעיונות שמתאימים לכולן ולכולם. ספרים על פירות, ירקות, חיות, מפלצות, חדי קרן ועוד.

איך לבחור מתרגם?

פה החלק הממש טריקי.

למתרגם ספרות ילדים חייב להיות ידע, הבנה וניסיון בספרות ילדים. לא בשום סוגה אחרת. מגיעים אליי לפעמים ספרים שתרגמו מתרגמים מוכשרים שמתמחים בסוגות אחרות, ואני מתבקשת לערוך אותם, והם ממש צריכים תרגום מחדש.

מי שמתרגם ספרי ילדים מוכרח להיות מודע לשפה שילדים אמריקאים מדברים בה. לא ייתכן שתהיה פתאום מילה מאוד מורכבת שאין סיכוי שילד יגיד. לא ייתכן שיהיו ביטויים בספר שהם לא שגורים ומוכרים כדי שילדים יתחברו אליהם. ספר ילדים אמור לגעת בילדים באופן ברור, הוא צריך לפנות אליהם. אין בעיה להכיר להן מילים חדשות, אבל הן מוכרחות להיות מעוגנות בשפה שהם מתחברים אליה.

נקודה מאוד מאוד חשובה: כתבתם ספר ילדים מחורז?

אתם עוד יותר צריכים להקפיד בבחירת מתרגם.

תרגום מחורז, מבלי לעוף על עצמי יותר מדי, זו אומנות של ממש. זה לא רק לחרוז head ו bed - זה להבין למשל שבמבטא מסוים יש מילים שלא חורזות ובמבטא אחר הן כן. זה להבין שיש מקצב לספר. הרי ספר ילדים צריכים לקרוא בקול רם. אם הם לא יתנגנו, פשוט לא יקריאו אותם. חד וחלק. בתרגום מחורז אנחנו מוותרים לפעמים על הפרטים ועל ניסוחים לטובת שימור המהות. זו עבודה קשה, מורכבת ולעיתים אפילו סיזיפית, למצוא מילה שחורזת, מתאימה לקצב והיא גם לא איזו מילה שדגתם מהמאה ה19 ואף ילד בין זמננו לא מכיר.

בקיצור, שורה תחתונה - לבחור רק מתרגמים שיש להם ניסיון עם הסוגה ואחרי שראיתם עבודות שלהם. לבחור רק אנשים שאתם סומכים על שיקול הדעת שלהם.

כמה נקודות חשובות:

1. הדרך הכי טובה לדעת אם קיבלתם לידיכם תרגום טוב, הוא על ידי קריאת התרגום בקול רם. האם התרגום מתנגן לכם באוזן עם הקריאה? האם הוא קולח ומתגלגל על הלשון?

2. התרגום לא יוכל לתקן ספר שצריך עוד עבודה בעברית. זו טעות לחשוב שמתרגם יכול לשפר את המקור זה לא התפקיד של המתרגם שלכם.

3. כל מתרגם צריך עריכה. כן, כן, כולם. אני באופן אישי עובדת עם עורך לשוני נוסף (אפילו שאני עורכת בעצמי). אבל חייבים שמישהו נוסף יעבור על הספר.

4. ספר מתורגם מוכרח לעבור תהליך עימוד ועיצוב מחדש. לא רק כי צריך להתאים את הטקסט לצד הנכון אלא כי בעצם צריך להפוך את כל הספר.

5. תשלחו למתרגם שלכם את האיורים (אם יש). תארו לכם שלצורך התרגום, המתרגם צריך להפוך כדור כחול לכדור ירוק, אבל המאייר כבר צייר כדור כחול... בעזרת האיורים המתרגם יכול לדעת עד כמה מותר לו לשנות.

6. תבחרו איש מקצוע שאתם מתחברים אליו ברמה האישית. שזה נכון לכל איש מקצוע, אבל לתרגום במיוחד. פשוט כי אתם צריכים לעשות קצת פינג פונג בסוף ואם אין ביניכם תקשורת טובה, היחיד שיסבול מזה זה הספר שלכם.

7. קרדיט למתרגם - יש איזו הנחה שספרי ילדים מתורגמים הם פחות מצליחים. אני לא יודעת עד כמה זה נכון, אבל בחיאת, תנו קרדיט למתרגם שלכם. פרגנו, תחלקו, תשתפו.

ובנימה זו - היו טובים ליצירה שכתבתם. מגיע לה מאייר איכותי, מגיע לה עריכה לשונית וספרותית לא פחות ממושלמת, ומגיע לה מתרגם שיודע מה הוא עושה.